top of page
תמונת הסופר/תדפנה אביטל יועצת אירגונית

שאלות ששואלים אותי מנהלים

יותר ויותר מנהלים צעירים מוצאים את עצמם מנהלים עובדים מנוסים מהם או מבוגרים מהם. והם שואלים אותי

שוק העבודה היום כולל עובדים מכל הדורות – החל מבייבי בומרס, עבור דרך דור ה X, דור ה Y וכלה בדור ה Z שהצטרפו לאחרונה לשוק העבודה. עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, הצורך להאיץ את התפתחות העתודות הניהוליות, ובחירה של עובדים מנוסים שלא לקבל על עצמם תפקידי ניהול, מנהלים צעירים מוצאים את עצמם יותר ויותר מנהלים צוותים שמונים חברי צוות מבוגרים מהם, מנוסים מהם ואף עם יותר ידע, ובמיוחד ידע מתמחה שנצבר לאורך שנים רבות.

ללא ספק, ניהול של צוות שכולל חברי צוות עם הרבה שנות ניסיון, או צוות שבו חברים עובדים עם יתרון מבחינת ההעמקה בידע מציב אתגרים בפני מנהלים צעירים.


אז איך צולחים את האתגר הזה?

1. קבלה – קבלו את העובדה שיש בין חברי הצוות שלכם עובדים מנוסים מכם, או בעלי ידע רב משלכם. אם תיכנסו איתם לתחרות, ההפסד מובטח. תנו לאגו שלכם מנוחה.

2. הכרה – תנו הכרה פומבית לקבלה בסעיף 1. בקשו מהם עצה, שילחו אחרים להתייעץ איתם, בקשו ללמוד מהם, גלו הקשבה לדבריהם, אפשרו להם לענות לשאלות בתחום המומחיות שלהם במהלך דיונים. ענווה מקצועית, הכרה בערך של חברי הצוות שלכם לא תפחת במעמדכם, נהפוך הוא.

3. ביטוי לערך – הביאו את הערך של חברי הצוות לידי ביטוי; התייעצו איתם, בקשו מהם להוביל פרויקט, השתמשו בכל הטוב שהם מביאים לצוות על מנת להיבנות ממנו. אחת המנכ"ליות שאני מלווה מקיימת דיונים פתוחים עם כל חברי ההנהלה, מקשיבה לדעותיהם, מעודדת שיח פתוח ורק לאחר שהקשיבה לכולם, מקבלת החלטה.

4. מנהיגות – אתם המנהלים. קיבלתם את המנדט, ואת האחריות. במרבית המקרים, חברי הצוות מכירים בכך, ומקבלים את ההנהגה שלכם. זאת, במידה ולא תבטלו אותם, אלא תרוממו אותם. הישענו על "האוצרות" בצוות שלכם והובילו אותם באמצעות ניהול שמאפשר אוטונומיה ומטיל אחריות, התייעצות בצמתי קבלת ההחלטות, יצירת חיבורים כדי להכפיל את הכוח של כל אחד מחברי הצוות.


הצלחה של מנהלים נבנית מסך כל המאמצים וההצלחות של חברי הצוות שהם מובילים. בעולם שבו כמות הידע האנושי מכפילה את עצמה כל 12 שעות (לעומת כל 25 שנים ב 1945), הסיכוי שלכם להדביק את הידע והניסיון שמביאים חברי הצוות הוא אפסי. לא עדיף פשוט להשתמש בו?


שלכם,

מלווה מנהלים להצלחות,


דפנה אביטל

Comments


bottom of page