top of page
  • תמונת הסופר/תדפנה אביטל יועצת אירגונית

האם אתם עורמים לבנים או בונים קתדרלות?

אני מאוד אוהבת לעשות שימוש בסיפורים במסגרת ההנחיות שלי. קבלו סיפור לימי כתיבת מטרות ויעדים


סיפורים. אני אוהבת סיפורים. תמיד אהבתי סיפורים. בכל יום שישי בגן, כשהגננת הייתה לוקחת לידיה את הספר, פותחת אותו מעלעלת בדפים, הייתי כולי בציפייה. איזה אוצר בלום יתגלה לי?


כיועצת ארגונית אני מרבה לעשות שימוש בסיפורים בהנחייה שלי. לפעמים זה סיפורי ילדים שמסתתרת בהם תובנה פילוסופית, לפעמים סיפורי חיים אישיים, לפעמים קטעים מסרטים. סיפורים, ובמיוחד סיפורי ילדים, תופסים את תשומת הלב של המשתתפים, ופעמים רבות מעבירים בדקות מסר שקל לזכור אותו. בהמשך ההנחייה, אני ממשיכה להתייחס לאלמנטים בסיפור.


אז, רוצים לשמוע סיפור?

הימים ימי כתיבת יעדים ומטרות שנתיים, ובניית תוכניות עבודה. אחד הסיפורים שאני אוהבת לספר בהקשר הזה הוא הסיפור על מטייל שפגש שלושה בנאים.

המטייל עמד והביט בהם, ונראה ששלושתם עושים את אותה עבודה בדיוק. כל אחד מהם הניח לבנה, מרח עליה שכבת מלט, ואז הניח עוד לבנה, מרח עליה מלט, וכך הלאה. לאחר מספר דקות, המטייל ניגש אל אחד הבנאים ושאל אותו:

"מה אתה עושה?"

הבנאי ענה לו: "ראה, אני מניח לבנה, מורח מלט, ואז מניח עוד לבנה ומורח עוד מלט".

המטייל ניגש לבנאי השני, ושאל גם אותו "מה אתה עושה?"

הבנאי השני ענה לו: "ראה, אני מניח לבנה, מורח מלט, ואז מניח עוד לבנה ובסופו של דבר יעמוד כאן קיר".

המטייל ניגש לבנאי השלישי, ושאל אותו "מה אתה עושה?"

"אני?", ענה לו הבנאי השלישי, "אני בונה קתדרלה".


הסיפור הזה ממחיש היטב את ההתנהלות של ארגונים שיש בהם מערך של מטרות ויעדים שמשורשרים עד אחרון העובדים. העובדים מבינים את האופן שבו העבודה שלהם תורמת לכלל ההישגים של החברה, והם מחוברים למשמעות העבודה שלהם. המטרות והיעדים מאפשרים לכולם להתכוונן לאותה מטרת על (בניית הקתדרלה), לעקוב אחר התקדמות השלבים בדרך למטרה, ובסופו של יום לחגוג את ההצלחה.


אז האם בארגון שלכם עורמים לבנים או בונים קתדרלות?


שלכם,

בונת קתדרלות מדופלמת,


דפנה אביטל



Comments


bottom of page