• דפנה אביטל יועצת אירגונית

הגיגים פילוסופיים על האיכות המוסרית של מזל

פוסט מעורר מחשבה לקראת יום הכיפורים


לקיום או היעדר מזל יש איכות ערכית מוסרית – כל עוד נשמר האיזון בין טוב ורע למזל אין כל חשיבות. לדוגמא, אם ברצועת חוף נתונה יש 62,358,742,917 גרגרי חול, המצב אינו טוב או רע. אם בצהריים, ילד שבילה בחוף הלך הבייתה, ונדבקו לגופו 15 גרגרי חול שחסרים עכשיו בחוף הים, אין לזה משמעות מבחינת מזל או חוסר מזל מאחר ולא קרה משהו שניתן לייחס לו ערך של "טוב" או "רע".

לעומת זאת, נניח מצב בו נהג עולה על הרכב שלו שיכור ונוהג בצורה פרועה ולא אחראית. עכשיו, נפצל את המצב כך שיקרה בשני יקומים מקבילים. ביקום אחד, הנהג מגיע הבייתה, מצליח להיכנס ונופל על המיטה לשנת שיכורים עד שהוא מתעורר בבוקר עם הנגאובר מטורף. ביקום המקביל, הנהג דורס עובר אורח שנפצע באורח אנוש, נעצר על ידי המשטרה ומוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות. ביקום הראשון, סביר להניח שנאמר "איזה מזל היה לך, שהצלחת להגיע הבייתה בלי להיפגע ובלי לפגוע במישהו". ביקום המקביל, סביר להניח שנאשים את הנהג בנהיגה בשכרות, באחריות לגרימת התאונה. המזל במקרה הזה "מנטרל" את הערך המוסרי (השלילי) של פעולות הנהג.


ועכשיו נניח מצב של הצלחה. שני סטודנטים שמקבלים מצטיין דיקאן. סטודנט A, הגיע ממשפחה אמידה, עם IQ מעל הממוצע, למד בבתי ספר טובים, והגיע לאוניברסיטה עם ציונים גבוהים בתעודת הבגרות. סטודנט B, הגיע ממשפחה דלת אמצעים, עם IQ ממוצע, ולמד בבית ספר בו הזכאות לבגרות נמוכה מ 40%. את מי מהם נעריך יותר? סביר להניח שנחשוב שסטודנט B עבד קשה יותר, התאמץ יותר כדי להגיע להישג מאחר ונסיבות חייו היו פחות ממוזלות, בעוד שנסיבות חיים ממוזלות "מפחיתות" בערך ההישג.


הסיטואציות שהצגתי ועוד הרבה אחרות שבוודאי עולות על דעתכם כאשר אתם קוראים את התיאורים האלה הן ניסיון פילוסופי להגדיר מהו מזל, ומהן האיכויות שלו. אנחנו קוראים לעזרת המזל כאשר לסיטואציה יש ערך מוסרי כלשהו שהתוצאה שלה היא "טובה" או "רעה", וכאשר אנחנו יכולים לדמיין תסריטים מרובים אחרים לדרך בה האירוע יתפתח. האירוע בו נהג שיכור נוהג ברכב יכול להסתיים בעשרות דרכים אחרות. נסיבות החיים של נער הגדל במשפחה קשת יום, ומתחנך בבית ספר עם זכאות נמוכה לבגרות יכולות להיות מרובות ושונות מהסיטואציה שהוצגה.

רובנו אוהבים לחשוב שיש לנו ולאחרים אחריות מלאה על המצב שהגענו אליו, שמה שאנחנו עושים נמצא בשליטתנו המלאה. אנחנו נוטים לייחס הצלחה לעבודה קשה ולמאמץ, כישלון לעצלות או לחוסר מוטיבציה.


אבל מה קורה לאנשים עם מזל כאשר הם מוצאים את עצמם בסיטואציה חסרת מזל? מה קורה לאנשים עם מזל כאשר הם מעורבים בתאונה? לא מתקבלים למקום עבודה? הטיסה שלהם מתבטלת? כאשר הם חווים אובדן?

והנה אנחנו מגיעים לעיקרון נוסף שמאפיין אנשים עם מזל: הם יודעים להפוך את חוסר המזל שלהם, למזל. איך הם עושים את זה? בעזרת חשיבה שנקראת בפסיכולוגיה Counterfactual thinking – כלומר, חשיבה בניגוד לעובדות.

אנשים עם מזל מעורבים בתאונה? – איזה מזל שרק האוטו הלך, ולא נפצעתי. אנשים עם מזל לא מתקבלים למקום עבודה? – איזה מזל שלא התקבלתי לחברה הזו, בדיוק פשטה רגל. כאשר מתארים לאנשים עם מזל סיטואציות של חוסר מזל, הם מיד מוצאים את הדרך החיובית להתבונן במצב. אנשים בעלי מזל נוטים לברך את עצמם על כך שהמצב אליו נקלעו לא גרוע יותר. לעומתם, אנשים חסרי מזל חווים את הסיטואציות האלה כמאמללות ומדכאות.


דמיינו שקיבלתם העלאת שכר בגובה 7%. אתם בוודאי שמחים מאוד, מודים למנהלים שלכם, מתקשרים לבשר לבן.ת זוג שלכם. ואז, אתם עוברים ליד מכונת הצילום, מוצאים מכתב העלאת שכר של קולגה שלכם שנשכח במכונה, ומגלים שהעלאת השכר שלה היא בגובה 12%. האם עדיין תהיו מרוצים?


התבוננו בפנים של הספורטאים האולימפיים הללו. הם בדיוק זכו במדליית כסף!

מחקר שנעשה בקרב זוכים במדליות אולימפיאדות אישש את מה שהתמונות הראו בצורה ברורה כל כך – הציון הממוצע במדד האושר בקרב זוכי מדליות כסף עמד על 4.8 לעומת 7.1 ממוצע בקרב זוכים במדליות ארד. מדוע? הרי מדלית כסף ניתנת על הישג טוב יותר מאשר מדלית ארד. מתברר שזוכי מדליית הארד השוו את מצבם לאלה שלא זכו כלל במדליות ("וואוו, כמעט ולא הייתי על הפודיום בכלל"), בעוד שזוכי מדליית הכסף השוו את מצבם לזוכי מדליות הזהב ("באסה, עוד מאמץ קטן והייתי זוכה בזהב").


ונחתום את הפוסט הפילוסופי הזה, בעוד מעט פילוסופיה. אפיקטיטוס, פילוסוף יווני ומעמודי התווך של הפילוסופיה הסטואית אמר: זו לא הסיטואציה שעושה את ההבדל, אלא הדרך בה אנחנו תופסים אותה.


התרגיל השבוע – להודות על מה שיש, לדמיין איך עלול היה להיות גרוע יותר, ולהיות שמחים בחלקנו.


תחזיקו לי אצבעות,


דפנה אביטל

#מזל #צאנסלמזל #ניסויאישי