top of page

משוב אפקטיבי

תמונת הסופר/ת: דפנה אביטל יועצת אירגוניתדפנה אביטל יועצת אירגונית

ואיך חמלה יכולה להביא לשינוי


הבוקר נחשפתי לסיפור על שבט בדרום אפריקה בשם Babemba ועל הדרך בה הם נוהגים בחברי השבט שטעו, שגו או פעלו באופן בלתי צודק.

בספר The Art of Forgiveness, Lovingkindness, and Peace, מתאר ג'ק קורנפילד את הטכס שמקיים השבט; חבר השבט ששגה מזומן למרכז הכפר, וכל חברי השבט מתאספים סביבו במעגל גדול. ואז, כל חברי השבט, כל אחד ואחד, כל אחד בתורו מדברים עם הנאשם. הם מספרים לו על הדברים הטובים שעשה במהלך חייו; כל החוזקות שלו, מעשיו הטובים, התכונות החיוביות שלו מתוארות בפניו באריכות ובפרטי פרטים. לעתים, הטכס הזה אורך ימים ארוכים. בסוף הטכס, המעגל נפתח, השבט מקיים חגיגה וחבר השבט מתקבל בברכה בחזרה לחיק השבט.


הסיפור הזה הזכיר לי הרצאה של דן אריאלי המבוססת על סיפרו The Truth about Dishonesty, בה הוא מדבר בין השאר על הווידוי המקובל בנצרות. לכאורה, כל נוצרי מאמין יכול לפשוע ולחטוא, להיכנס לתא הווידוי, להתוודות ולקבל סליחה ומחילה מהכומר המוודה. מה מונע מהם אם כן, להמשיך ולחטוא כל הדרך לתא הווידוי, לקבל מחילה וחוזר חלילה? לדן אריאלי יש כמה השערות על איך עובד תהליך הווידוי, ושתיים מהן תואמות את הטכס של שבט ה Babemba.

האחת, היא שאחרי הווידוי אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, ואנחנו רוצים לשמר את התחושה הזו. השנייה, היא שאנחנו מקיימים איזון בין להרגיש "טובים" לבין להרגיש "רעים", ואנחנו צריכים להיות יותר טובים מאשר רעים כדי להרגיש טוב עם עצמנו, כדי לקטלג את עצמנו תחת משבצת "אנשים טובים". אבל ברגע שנרגיש שאנחנו "רעים", לא תהיה לנו שום סיבה לשאוף לטוב, ונוכל נאמר לעצמנו "ממילא חושבים שאני רע, אז What the Hell, אני כבר אהיה רע עד הסוף".


דרך אגב, אותו דבר קורה לנו עם דיאטות. הרבה פעמים כששוברים דיאטה, אומרים יאללה, כבר חטאתי, אז עד הסוף.


חזרה לעולם העבודה – איך אתם נוהגים בעובדים ששגו? טעו? התנהלו באופן שבלתי הולם את דרישות החברה? הפרקטיקה המקובלת היא לקרוא להם לשיחה, ולתת להם משוב (=ביקורת) על מה שקרה.


ומה אם ננסה את הדרך של שבט ה Babemba? מה אם נקרא לעובדים לשיחה, וניתן להם משוב חיובי על כל היתרונות שהם מביאים למקום העבודה? על הערך שהם מביאים לצוות? לכם כמנהלים? ורק אחרי שנבלה 40 דקות בלמנות את החוזקות שלהם, היתרונות שלהם, הערך שלהם לעבודה ולצוות, רק אז נשאל אותם – מה למדתם? מה תעשו אחרת בפעם הבאה?

בעולם העבודה המתהווה מחדש, נראה לי ששווה לאמץ פרקטיקות אחרות מאלו שעשינו בהן שימוש עד כה.


אם הכל ממילא בתזוזה ובשינוי, שווה לנסות. לא?


שלכם, בהתהוות מתמדת,


דפנה אביטל


Comments


bottom of page