• דפנה אביטל יועצת אירגונית

אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר

"ישבתי אתמול וסידרתי את כל התבוסות הקטנות שאספתי בחיי.

כשעמדו מסודרות זו לצד זו

ניגלה לי ניצחון גדול" (שמואל כהן)



הבוקר, חשבתי על הפוסט שאכתוב היום. אחרי שבוע ארוך וקשה בו עבדתי במשך למעלה מ 12 שעות ברציפות כל יום חשבתי שאולי "אדלג" היום. חשבתי "מי בכלל קורא את הפוסטים שלי? את מי זה מעניין? מה יקרה אם אדלג שבוע אחד?". ואז נזכרתי שנושא הפוסט היום הוא התמדה וחוסן.

העיקרון הבא שמנהל אנשים עם מזל הוא יכולת ההתמדה שלהם בניסיונות להשיג את מטרותיהם, גם כאשר הסיכויים לא נראים מבטיחים, והחוסן שלהם אל מול כישלונות. סיפורי הצלחה אינם קורים בין לילה; קודמים להם שנים רבות של ניסיונות ללכת בדרך אחת, כישלונות, ניסיון להגיע למטרה בדרך אחרת, עוד כישלונות, למידות בדרך, אכזבות, לקום על הרגליים, לנער את האבק ולנסות שוב ושוב עד שמגיעים ליעד הנכסף.

להביא מזל לחיי פירושו לפתח את היכולת להמשיך ולעבוד לקראת המטרות שלי גם אל מול קשיים. וחשבתי על קלף ההתמדה שאני עובדת איתו פעמים רבות בייעוץ אישי ובאימון אישי – הקלף שבו רואים מדבר רחב ידיים, כמעט בלתי נגמר, שאין שום מטרה נראית באופק, שלא ברור לקראת מה הולכים ומה יש בסוף המסע. ובכל זאת, ממשיכים ללכת, ללכת.

בשני הפוסטים הקודמים תיארתי כיצד המחשבות והציפית של אנשים עם מזל הופכות לנבואות שמגשימות את עצמן. אנשים עם מזל מצפים שהמזל הטוב שלהם ימשיך גם בעתיד ולכן אינם נמנעים מלנסות דברים חדשים, לממש הזדמנויות, לשלוח קורות חיים למשרה, להתלבש וללכת למסיבה. בנוסף, אנשים עם מזל מצפים לפגוש אנשים חברותיים ונעימים, ושהאינטראקציות עם אנשים יהיו חיוביות. הציפייה החיובית הזו גורמת להם להתנהג באופן נעים וחברותי, ונוירוני המראה "מחזירים להם" את ההשתקפות שהם מקרינים. וכך, הציפייה שלהם הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה.


הנבואה שמגשימה את עצמה או "אפקט פיגמליון" התגלתה במחקר שנערך ב 1968. קבוצת חוקרים העבירו מבחני IQ לתלמידי בית ספר, וטענו בפני המורים כי המבחן נועד לזהות את הילדים שיש להם פוטנציאל אך יש להם נטייה לפרוח מאוחר; כלומר תלמידים שבתחילת הדרך נראה כאילו הם מפגרים בחומר, אך תוך שנה ישלימו את הפער. המורים קיבלו רשימה של תלמידים בכיתותיהם שסווגו כמבטיחים. כמובן שלא היה קשר בין מבחני האינטליגנציה לבין הרשימה – כל התלמידים השיגו ציונים ממוצעים במבחני ה IQ. בתום אותה שנה, התברר כי "הפורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים יותר באותה שנה. ההשערה מאחורי המחקר הייתה כי היחס והגישה של המורים כלפי התלמידים הביאו לכך שהתלמידים הצליחו.

הנבואה שמגשימה את עצמה עובדת גם להפך – "אפקט הגולם" הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון, אך מובילה להשפעה שלילית - כלומר, להתגשמות של ציפיות שליליות.

או כמו שהנרי פורד היה אומר "אם אתה חושב שאתה יכול, ואם אתה חושב שאתה לא יכול – אתה צודק!".


אנשים רבים כלל לא מנסים; אחרים מנסים ומתייאשים מהר; עוד אחרים מנסים ומנסים ומנסים ורגע לפני ההישג מתייאשים. אז מה הסוד של אנשים בעלי מזל?

לאחר שניסה לייצר חוטי להט לנורה החשמלית ונכשל פעם אחר פעם, תומס אלווה אדיסון אמר "לא נכשלתי. פשוט גיליתי 10,000 חומרים שלא עובדים". מייקל ג'ורדן צוטט כמי שאמר "החטאתי יותר מ 9,000 זריקות בקריירה שלי. הפסדתי בכמעט 300 משחקים. 26 פעמים נתנו לי לזרוק את זריקת הניצחון – והחטאתי. נכשלתי שוב ושוב בחיי. ולכן הצלחתי". אלברט איינשטיין טען "אני לא חכם יותר מאחרים, אני פשוט ממשיך לנסות לפתור את הבעיה זמן רב יותר". כלומר, הם לא מתייגים את הכישלון באופן שאחרים מתייגים אותו אלא רואים בו למידה, התנסות, תנאי מקדים להצלחה.

מחקרים שנערו לאחרונה מתארים תכונת אופי שנקראת Grit – ניסיון למצוא תרגום בעברית למילה אחת לא צלח (מישהו?). למעשה זהו שילוב של התמדה ותשוקה להשיג מטרות ארוכות טווח. המחקר גילה שהצלחה של ילדים בבתי ספר, של אנשי מכירות, של סטודנטים, של מורים מתחילים – בקיצור, של כל אדם – מוסברת בעיקר ע"י Grit ולא ע"י IQ. זו אינה רק התמדה, אלא התמדה ששזורות בה שאיפה להישגים עם העניין והתשוקה שמתעוררים סביב אותה מטרה.

אז מה המטרה שלכם? מה הייתם רוצים מאוד שיקרה? על מה אתם חולמים? למה אתם משתוקקים?

התרגיל השבוע מזכיר קצת את כתיבת היעדים בעולם העסקי, אבל הפעם בתחום האישי. תחשבו על יעד שאתם רוצים מאוד להגשים. שבו לכתוב את החלום שלכם כיעד ארוך טווח. כאשר אתם כותבים, נסחו את החלום במונחים ברורים וספציפיים. אל תכתבו "אני רוצה להצליח בעבודה" אלא "אני רוצה להגיע למשרת X תוך Y שנים" או "למצוא עבודה בתחום A".

בשלב הבא – פרקו את היעד ארוך הטווח ליעדים לטווח הבינוני. מה אתם צריכים לעשות על מנת לממש את החלום? ללמוד קורס בתחום חדש? למצוא משרה התחלתית בתחום? לחפש מנטור? אולי להקים עסק? או ללמוד מיומנויות בתחום חדש?

ועכשיו, פרקו את כל אחד מהיעדים לטווח הבינוני לטווח הקצר. מה אתם צריכים לעשות על מנת לעמוד ביעדים לטווח הבינוני? להתקשר לבן דוד של הגיס שמכיר מישהו שמכיר מישהו ויכול לעזור לכם? לשלוח קורות חיים למשרה שעד עכשיו לא העזתם להתראיין אליה? לחפש מוסד לימודים שמציע את הקורס שאתם זקוקים לו? אולי לבקש פגישה עם מנהל.ת בארגון שיכול.ה לסייע לכם, ולבקש להתייעץ?

ואם זה לא מצליח, מהם החלופות? אם לא הצלחתם למצוא משרה בתחום שרציתם כי אין לכם מספיק ניסיון, אולי להתנדב וככה לצבור ניסיון? ואם הבן דוד של הגיס לא מכיר, אולי יש מישהו אחר שכן? ואם אין לכם כסף ללימודים, אולי לנסות קורס און ליין חינם או בשכר לימוד מופחת?


ואסיים במילים של שמוליק קראוס שאריק לביא מיטיב כל כך לבטא את ההתמשכות שלהם:

זה קורה

שהדרך מתמשכת

זה קורה

יש ללכת, ללכת.

המשיכו ללכת. בסוף תגיעו. ואם עוד לא הגעתם, סימן שזה עוד לא הסוף.


תחזיקו לי אצבעות,


דפנה אביטל


#צאנסלמזל #ניסויאישי #מזל