• דפנה אביטל יועצת אירגונית

אס לב אדום - על מזל באהבה

פוסט מסכם של כל העקרונות לחיים מלאי מזל, וכיצד הם באים לידי ביטוי אצל אנשים שיש להם מזל בחיי האהבה והזוגיות.


זוכרים את העיקרון הראשון? – אנשים בעלי מזל נוטים לתחזק מערכת קשרים רחבה וענפה. ככל שמעגל החברים שלנו רחב יותר, ככל שאנחנו פותחים בשיחות עם יותר אנשים, ככל שאנחנו מרחיבים באופן אקטיבי את מעגל ההיכרויות שלנו, כך עולה הסיכוי שלנו להכיר בן.ת זוג. הסיפורים רבים ומגווונים – זו שירדה עם הכלב, זו שהכירה מישהו בתור לאוכל המוכן, זה שהתחיל לשוחח עם מישהי שנראתה קצת עצובה בבית הקפה. בתחילת חיינו יש לנו הזדמנות נפלאה להכיר הרבה אנשים במסגרות כמו תיכון, צבא, לימודים ומקומות עבודה. ככל שאנחנו מתבגרים ונוטים להתקבע במקום עבודה רשת המכרים שלנו עלולה להצטמצם גם כן, ואז צריכים למצוא דרכים על מנת להרחיב אותה. לדוגמא, חברה שלי ואני החלטנו לעשות מסיבה ולהזמין אליה אנשים שאין ביניהם הכרות מוקדמת. אני הזמנתי חברים שלי, והיא הזמינה חברים שלה וכך הייתה לנו הזדמנות להרחיב את מעגל ההיכרויות, להכיר אנשים ממעגלי חיים שונים ולעשות חיבורים שלא היינו עושים לולא פגשנו אותם.


אבל זה לא רק ההיכרויות. אני מזכירה לכם שאנשים עם מזל מתאפיינים בגישה רגועה לחיים שמאפשרת להם להבחין בהזדמנויות שנקרות בדרכם מבלי שחיפשו אותם במתכוון. כמו בניסוי התמונות בעיתון, כאשר אנשים עם מזל מתהלכים בעולם, הם מאופיינים ברוגע ושלווה, ואינם ממוקדים בחיפוש אחר בן.ת זוג. לרובנו יש "רשימת מכולת" של המאפיינים שאנחנו מחפשים בבן.ת זוג, וכאשר אנחנו פוגשים אנשים אנחנו נוטים לבחון אותם אל מול רשימת הקריטריונים. אבל סיפורי זוגיות רבים קרו דווקא במקומות הכי פחות צפויים, בין אנשים שהכי פחות תאמו את "רשימת המכולת" שלנו. הציון הנמוך במדד הנוירוטיות הוא שמאפשר לאנשים על מזל את הגישה השלווה שמאפשרת להם לשוחח ברוגע עם אחרים, מתוך סקרנות אמיתית, ללא מטרה ספציפית וללא שיפוטיות, מה שמגדיל את מאגר ההכרויות הפוטנציאלי שלהם. בנוסף לכך, השלווה, הסקרנות והיעדר המטרה הופכים אותם לאנשי שיח רצויים ומעניינים ומגביר את ההתעניינות של אנשים אחרים.


לאף אחד לא שיחק המזל מכך שישב על הספה בשילוב ידיים. אנשים עם מזל מקבלים ציון גבוה במימד האישיות של פתיחות (Openness), פתוחים להתנסויות חדשות, נהנים מחוסר הוודאות שמתלווה להרפתקה חדשה ובדרך כלל יענו בחיוב לדברים שמזמנים להם החיים. לפני כשלוש שנים, גרושה טרייה, הוזמנתי לפגישת מחזור של החברים מבית הספר היסודי. למדתי עם החבר'ה האלה מכיתה א' ועד כיתה ד', ואז עברתי לעיר אחרת ולבית ספר. ת'אמת, לא זכרתי את מרביתם. בתחילה, אפילו לא רציתי להגיע למפגש. מי זוכר אותי? אני לא זכרתי את רובם. החלטתי לפעול על פי העיקרון של הגדלת מאגר המכרים ופתיחות להתנסויות חדשות. למפגש הגעתי עם הרבה חששות ותמונה דהויה בשחור לבן של החברים מכיתה א', על מנת שאוכל לזהות מי הוא מי? בכל זאת, עברו 40 שנים, ובפעם האחרונה שראיתי אותם הם היו עדיין ילדים. להפתעתי גיליתי שאחד מהמכרים העסקיים שלי הוא זאב מכיתה א' בבית ספר ירושלים בבת ים! למעלה מ – 10 שנים שהסתובבנו במעגלים עסקיים דומים, ומעולם לא קישרתי בינו לבין הילד שלמד איתי בבית ספר יסודי.

במהלך המפגש התיישבנו סביב השולחן. לאחר כחצי שעה הבנתי שאני מדברת רק עם האנשים שיושבים מולי ולצידי, ואני מפספסת אנשים בקצוות של השולחן. הצעתי שאחת לרבע שעה נחליף מקומות, כדי שנוכל לפגוש עוד ועוד אנשים. על התוצאה המפתיעה של המהלך הזה – בסוף הפוסט.


עקרון נוסף שעוזר לאנשים עם מזל להיות ממוזלים גם באהבה היא הגישה החיובית שלהם לחיים. אנשים עם מזל מצפים לפגוש אנשים שמחים, חברותיים, שכייף לבלות בחברתם וההתנהגות שלהם כלפי אנשים אחרים משקפת את הציפייה הזו שהופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. לעומתם, אנשים ללא מזל מצפים לפגוש אנשים עצובים, משעממים ופסימיים, והתגובות שלהם הופכות גם הן, לנבואה שמגשימה את עצמה. בספר "The Luck Factor" מספר המחבר על אנדריאה, שמעידה על עצמה "אני לא בחורה מושכת במיוחד, אבל איכשהו יצא שיצאתי עם גברים שבאופן נורמלי לא הייתה לי גישה אליהם, לגמרי לא בליגה שלי. כל מה שאני צריכה לעשות, זה לשבת לידם, ומיד אנחנו מתחילים לשוחח. יצאתי לדייטים עם גברים שנחשבים למצליחים, בעלי השפעה, כייפים, מעניינים ודינמיים". מתברר שאנדריאה איבדה את אמא שלה בגיל צעיר, וכל המבוגרים שפגשה לאורך חייה התייחסו אליה בכבוד ובטוב לב, כך שהיא למדה לצפות לכך במפגשים שלה עם אנשים והציפייה שלה הפכה לנבואה שמגשימה את עצמה. עוד על הדרך בה עובדי נוירוני המראה שהופכים את המפגש ל"נבואה שמגשימה את עצמה", ועל הדרך בה ניתן להפוך כל מפגש (כמעט) לחוויה חיובית, תוכלו לקרוא בפוסט "המזל נמצא ממש מתחת לאף שלנו".


ואי אפשר בלי מילה על מערכות יחסים גרועות. אנשים עם מזל סומכים על האינטואיציות שלהם, מטפחים את היכולות האינטואיטיביות שלהם ונעזרים בהם לצורך קבלת החלטות בעוד שאנשים חסרי מזל נוטים להתעלם מהאינטואיציה שלהם גם כאשר היא צורחת. אם משהו נראה לכם לא בסדר, אם משהו מרגיש לכם לא נכון, עיצרו! אל תתרצו תירוצים, אל תצדיקו את ההתנהגות. תבדקו, תשאלו, תיקראו, דברו עם חברים, משפחה, מכרים. עדיף לסיים מערכת יחסים שעלולה להיות רעילה או מסוכנת בתחילת הדרך כאשר אנחנו לא מחויבים עדיין, לא מאוהבים. התקווה שמשהו ישתנה, שמישהו ישתנה היא סם חזק ממכר שגורם לנו להשתיק את תחושות הבטן.


יש לכם רשת קשרים מעולה, או שאתם מנויים באתר היכרויות ופוגשים הרבה אנשים. אתם יוצאים לדייטים רבים. דייט אחד, דייט שני, דייט שלישי...עשירי. עדיין לא מצאתם זוגיות. האם אתם מתייאשים? עם איזה מצב רוח אתם מגיעים לדייט החמישה עשר? אנשים עם מזל ניחנים בכושר התמדה. אנשים רבים כלל לא מנסים; אחרים מנסים ומתייאשים מהר; עוד אחרים מנסים ומנסים ומנסים ורגע לפני ההישג מתייאשים. מעבר להתמדה, אנשים עם מזל לומדים מהטעויות שלהם, ונוקטים בפעולות על מנת להימנע מחוסר מזל בעתיד. אנשים עם מזל ניחנו ב מיקוד שליטה פנימי (עוד על הנושא אתם יכולים לקרוא בפוסט "טפו, טפו, חמסה, חמסה") והם לוקחים אחריות על החלק שלהם באירועי החיים שלהם. האם לאחר הדייט הלא מוצלח האחד עשר אתם עוצרים לבחון את עצמכם? מה אתם עושים נכון? מה אתם יכולים לשנות?

בסרט Something's Got to Give, ג'ק ניקולסון מגלם את הארי סנבורן, רווק הולל ומזדקן שמחליט לבחון את מערכות היחסים בחייו. במשך חצי שנה הוא נוסע ומבקר את כל הדייטים ובנות הזוג שהיו לו אי פעם על מנת לשוחח איתן. רובן, טורקות לו את הדלת בפרצוף, אבל חלקן מוכנות לשוחח איתו ולספר לו על עצמו. לאחר שהוא שומע את אותו סיפור שוב ושוב, הוא מבין את הטעויות שעשה בחייו. בגיל 60 הוא מאוהב בפעם הראשונה בחייו. אל תהיו הארי סנבורן, אל תחכו לגיל 60.


ואסיים בהפתעה הגדולה ביותר של מפגש הכיתה מבית הספר היסודי - אחד המשתתפים במפגש ניגש אליי ושאל אותי: "את זוכרת שהיית חברה שלי בכיתה ג'?". למען האמת, ברגע הראשון לא זכרתי. בכל זאת, עברו 40 שנים!

עברו מספר ימים, נפגשנו לקפה ומזה כמעט שלוש שנים שאנחנו בזוגיות מחודשת.



מחזיקה לכם אצבעות,


דפנה אביטל


#מזל #צאנסלמזל #ניסויאישי