"העולם הוא מגרש משחקים...

אנחנו יודעים את זה כילדים, אבל איפשהו בדרך איבדנו את זה" (Yes Man)

בהמשך לפוסט מתחילת השבוע שבו כתבתי על הקשר בין מיינדפולנס לבין מזל, השבוע עשיתי יותר מדיטציות, מהסוג של המדיטציות שמרחיב את תשומת הלב שלי לסביבה, מתוך כוונה לראות אם אני מצליחה לאתר יותר הזדמנויות מאשר בדרך כלל. הייתי רגועה יותר, הייתי פתוחה יותר לסביבה שלי ושמתי לב להזדמנויות שפספסתי כנראה בעבר.

דרך פוסט שקראתי בדף הפייסבוק של התארגנות נשית, גיליתי ש "המרדף" (The Chaser) מחפשים מתמודדים לעונה החמישית; הוא פורסם בדף ההעצמה הנשית מאחר והמלהקת חשה שאין מספיק נשים מתמודדות.

תוך כדי קריאה ב Ynet שמתי לב לקריאה להשתתפות בתחרות להצגת יוזמות חדשניות שישנו את עתיד מערכת הבריאות. האם הכתבה הזו הייתה שם כבר קודם ופשוט לא שמתי לב?

מה עשיתי עם ההזדמנויות האלה?

תכף אספר לכם, אבל קודם לכן - אנחנו מגיעים לעיקרון הבא שמשפיע על אלמנט המזל בחיים – אנשים עם מזל פתוחים להתנסויות חדשות בחיים שלהם.

אם נחזור לפרופיל שלנו בחמשת מאפייני האישיות, אנשים עם מזל מקבלים ציון גבוה בממד הפתיחות Openness – אלה אנשים שאוהבים הרבה חידוש ומגוון בחיים שלהם, הם נהנים מהתנסויות חדשות, סוגי אוכל שונים, ודרכים חדשות לעשות דברים. בדרך כלל הם אינם מוגבלים ע"י קונבנציות, והם אוהבים את הרעיון של חוסר וודאות.

הרעיון של לנסות ולהתנסות בחוויות חדשות, לצאת מאזור הנוחות ולאתגר את עצמנו לעשות דברים חדשים / לעשות דברים אחרת מוצג באופן מדהים בסרט יס מן (Yes Man). ג'ים קארי מגלם את קארל אלן, גבר מופנם (זוכרים פתיחות לעומת מופנמות?) שעובד כפקיד בנק בלוס אנג'לס. הוא גרוש (לאחר 6 חודשי נישואין) וחי חיים מסוגרים במנותק מחבריו. חבר ותיק מהעבר (זוכרים? ליצור קשר עם מכרים מהעבר) אותו הוא פוגש במקרה ממליץ לו לבקר בסדנה לשיפור עצמי שתשנה את חייו. הוא מטיל ספק ומחליט לא ללכת, אבל בסופו של דבר מגיע לשם. הנה מה שקורה בסדנה:

קארל נודר נדר לעצמו, ומעתה אומר "כן" לכל הזדמנות שתיקרה בדרכו. בעקבות כך הוא נוקט בגישה חיובית לחיים והוא מוצא את עצמו עסוק בפעילויות שונות כמו צילום תוך ריצה, לימוד קוריאנית ולימוד נגינה בגיטרה. החיים שלו הופכים להיות מעניינים, מלאים במפגשים חברתיים והוא אפילו מקבל קידום בעבודה ומוצא חברה.

גם כאשר הזדמנויות פוגשות אותנו, רובנו לא "מזנקים" עליהם; למה? אנחנו חוששים מכשלון, אנחנו חוששים מהצלחה, אנחנו לא רוצים להשקיע את מה שנדרש, נוח לנו במקום שאנחנו נמצאים בו, אנחנו לא זקוקים לעוד התרגשות בחיינו, אין לנו זמן, אין לנו כסף, מה יגידו במשפחה? איך יגיב בן הזוג?

למה לא להציג מועמדות ל"מרדף"? – כי איזה פאדיחות להתרסק בטלוויזיה מול 160 אלף צופים (שזה 6.2% מכל עם ישראל).

למה לא להגיש יוזמה לתחרות? – כי בוודאי יש יוזמות טובות משלי, וכמה המון עבודה זה יהיה אם יקבלו את ההצעה שלי.

אז השבוע, נתגבר על ה"תרצת הנפוצה". התרגיל השבוע הוא לומר "כן" להזדמנות שבדרך כלל הייתי דוחה אותה. לא מדובר על לקחת סיכון לא ראוי, או לומר "כן" לכל דבר אלא לעשות דברים שבעבר הייתי דוחה על הסף.

אז הגשתי מועמדות ל "מרדף" כי כמו שאמרה לי קרובת משפחה – "אם תתרסקי, לפחות תעשי את זה בחן". והגשתי את היוזמה לתחרות שיפור עתיד מערכת הבריאות – כי אני מאוד מאמינה ביוזמה שהצגתי ובדרך שהיא משנה חיים.

ואסיים בציטוט של האומנית ארין הנסון:

"What if I fall?

But my darilng, what if you fly?"

תחזיקו לי אצבעות,

דפנה אביטל

ואם יש לכם נטפליקס ושעה וחצי פנויות, אל תפספסו את ההזדמנות לצפות בסרט המלא:

https://www.netflix.com/title/70100379

#צ'אנסלמזל #ניסויאישי #מזל